קריאה בכף היד - ההיסטוריה/ מאת איריס פישלר

אנו מוצאים עדויות  כי כבר בסביבות 3000 לפנה"ס הכירו, השתמשו והעבירו את התורה מדור לדור.

נמצאו עדויות מוקדמות ממסופוטמיה, מהודו ומסין. 

העדות הכתובה המוקדמת ביותר נמצאה בכתבים סנסקריטים בהודו.
ההודים האמינו כי תורת הקריאה בכף היד, הועברה לבני האנוש כמתנה מאלת הים סמודרה.

בספרות היהודית התורנית העתיקה אנו מוצאים עדויות לתורה של קריאה בכף היד
בספר הזוהר.  הספר התפרסם בסוף המאה ה-13.
בזמן קדום זה החוכמה של קריאה בכף היד, הייתה נחלתם של המלומדים בלבד.

היוונים והרומאים כינו את התורה בשם כירומנטיה.

ביוון - ניתן למצוא התייחסות אל השיטה בכתבי דמוקריטוס, אריסטו,היפוקראטס ופיתגורס.
ברומא- הלימודים של קריאה בכף היד היו לימודי חובה לכוהני מקדש אוגורוס.

מהמאה הרביעית אסרה הכנסייה כל שימוש בתורה זו,  העובר על האיסור נחשב לכופר באל שדינו ברוב המקרים – מוות.

בימי הביניים הובאה התורה לאירופה על ידי הצוענים.
תקופת הרנסאנס החזירה עטרה ליושנה כאשר חיזוי העתיד הפך למשני ביחס לאבחון אופיו וכישוריו של הנבדק.

בשנות המאה העשרים המוקדמות התורה של קריאה בכף היד הגיעה לדרגת מדע.

ויליאם ג''ון וורנר, הידוע גם בשם כירו כתב ספרים רבים בנושא, בהם הוכיח את טענתו שזהו מדע רציונאלי לחלוטין.  כירו  עורר  את תשומת הלב הציבורית לראות בכירולוגיה  מדע לכל דבר.

מדע  המתבסס על מדגם סטטיסטי רחב היקף על סמך ממצאים בשטח,

מדע המאשר את מסקנותיו לפי ניסוי וטעייה של מגוון רחב של נבדקים.
מתנגדיו טענו שהשתמש באינטואיציה ובכלים נוספים כדי להגיע לתחזיות מדויקות כל כך.

בימינו אנו רואים במדע קריאה בכף היד ככלי פרקטי טיפולי , לדוגמא אבחון בעיות רגשיות המונעות התפתחות תקינה, אבחון חסימות המונעות התקדמות והשגת מטרות .

הקריאה בכף יד היא בבחינת "רנטגן" על מצבו הפיזי-שיכלי-רוחני של האדם כפי שהוא באותו רגע בלבד. אמיתותה הוכחה מדעית והתוצאות מדברות בעד עצמן.

  .